מה הקשר בין נתינה והעצמה ובין השמש של החנוכיה? I אריאל שגיא

                                                                                              

אם נקום ולא נפחד
להושיט עוד פעם יד
אם נגשים ולו חלום אחד ...
                   אהוד מנור

המסר של החנוכיה קורא לנו לתמוך לעודד ולהדליק

את הסיפור על השמש ועל המסר הזה של החנוכיה מצאתי אצל גיל שחר. וכך זה מתחיל: שימו לב לגובה הנרות בחנוכיה ותמצאו שבחנוכיות רבות השמש הוא הנר הגבוה מן הנרות האחרים. השמש הוא רק "פועל" המדליק את הנרות, אמצעי ולא מטרה, במה זכה להיות הגבוה?

נניח שהנרות הם אנשים. כל אדם הוא נר, נר חנוכה. כל אדם מאיר את סביבתו, משפחתו, קהילתו  עם היכולות שלו, התכונות המיוחדות והאופי החד פעמי שלו. האור שכל אחת ואחד מאיתנו מפזרים בעולם הוא השליחות שלנו והתרומה שלנו. אך, אנו רק אדם אחד או נר אחד, והיכולת שלנו להאיר מוגבלת. כאשר אנחנו יחד אנחנו יכולים להביא יותר אור. ומי שיכול להפיץ אור לאחרים הרי שהוא מרבה את האור.

אם כך לחנוכיה יש מסר. השמש מדגים את המסר הזה. נר אחד מדליק נרות נוספים ומאפשר לעוד ועוד נרות להביא אור. ובני אדם המאפשרים לאחרים לממש את הפוטנציאל שלהם, הם כאלו שפקחו עיניים, הביטו סביבם וראו שלא כולם מביאים את כישרונם לידי ביטוי. ישנם בינינו מי שאינם מפתחים את כשרונם ואינם מבטאים את יכולתם בגלל דעות קדומות או חוסר אמון של אחרים בהם.

המסר הזה של חנוכה קורא לנו. לזהות חברות וחברים שלנו, שותפים שלנו בחברה ובעבודה, שחשים שהם מתבזבזים ואינם מוצאים את המקום לממש את כשרונם. לתמוך בהם, להאמין בהם ואם יש ביכולנו, גם לפנות להם דרך לעשות ולהצליח. לא צריך ללכת רחוק, אפשר להתחיל בבית עם בנות ובני הזוג, עם הילדים. לעודד, ליצור הזדמנות, לטעון בסקרנות, להדליק ולא לכבות. לקדם ולא לדכא. מילים, מילים טובות, יש בהן את הכוח לחולל רצון ולהצמיח.

בידנו הבחירה. לבחור להיות נר כבוי או נר שמאיר את סביבתו, או להיות גם שמשים, "שמדליקים", מעודדים ומחזקים את מי שנמצאים סביבנו.

חג אורים שמח ופירגון לכל האנשים בקהילה שלנו שחושבים איך לתמוך, לקדם ולהצמיח את מי שסביבם לרוב בשקט ובצנעה.

ותודה לגיל שחר על  ההשראה וסיפור השמש בחנוכיה